מקורות שליטה צלפון בע"מ נ' משעל

החלטה

להלן החלטתי בסוגיות התלויות ועומדות:

התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה כספית בביהמ"ש, מבלי לציין שהסכם בין הצדדים כולל תניית בוררות; הוגשה על ידי הנתבע בקשה לעיכוב ההליכים לנוכח תניית הבוררות כאשר נקבע שעל התובעת ליתן תגובה לבקשה כאמור בתוך 14 יום (ר' החלטת כב' הרשמת קרן כ"ץ מיום 13.8.2011); מסירה של הבקשה כאמור בוצעה, המועד להגשת תגובה חלף אולם תגובה לא הוגשה. כל עוד לא נקבע אחרת, היה על התובעת לפעול בהתאם להחלטה שניתנה ולהגיש תגובה במועד. יצוין, כי הבקשה לביטול החלטה מתייחסת להחלטה אחרת (החלטה המורה על הארכת המועד ולא החלטה המורה על הגשת תגובה, כאשר ממילא לא ניתנה החלטה המורה על ביטול ההחלטה). התובעת הסתפקה בהצגת טיוטה לבקשה. אין די בכך ואין מקום שביהמ"ש ייתן החלטתו על יסוד כתב טענות שהוכתר כ"טיוטה".

בהתאם להלכה שנקבע ברע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (פורסם בנבו), אכן ראוי, משיקולים מערכתיים, כי נתבע יגיע את כתב הטענות מטעמו (כתב הגנה או בקשה למתן רשות להתגונן) בד בבד עם הגשת בקשות מקדמיות שונות (בענייננו, בקשה לעיכוב הליכים). עם זאת, לביהמ"ש נתונה הסמכות להורות אחרת, וזאת כאשר נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר שהטענה המקדמית תתקבל וכאשר נראה שהנתבע נדרש להשקיע משאבים רבים על מנת להתגונן (ר' סעיף 9 לפסק הדין).

בענייננו, לנוכח קיומה של תניית בוררות, אשר תוכנה מדבר בעד עצמה, כמו גם בשים לב לאופי וטיב המחלוקת, סברתי – לאחר בחינת כתב התביעה והבקשות שהוגשו על ידי הנתבע – כי יש מקום להורות על הארכת המועד. משעסקינן בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד שמורה לתובעת הזכות לעתור בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד. לאחר בחינת טענות הצדדים נחה דעתי, כי ההחלטה שניתנה על יסוד כתב התביעה ובקשות הנתבע דינה להיוותר על כנה, גם לאחר בחינת טענות נוספות שהועלו על ידי התובעת, טענות שלא ניתן להסיק מהן הסבר מניח את הדעת, מדוע הוגשה התביעה אל ביהמ"ש מבלי ליתן – בכתב התביעה – הסבר באשר לעצם הגשת התביעה בבית המשפט ולא בהליך בוררות. אם תתקבל טענת התובעת, לפיה עליה לבחון האם יש בפי הנתבע טענה בדבר תרמית, ייצא שבכל עת שתובע מבקש להגיש תביעה כאשר בין הצדדים ישנו הסכם בוררות, הוא יוכל להגיש את התביעה בבית המשפט ורק לאחר שיועלו טענות ההגנה ויסתבר שלא נטענה טענת תרמית יועבר ההליך לבוררות. עמדה כאמור אינה סבירה ואין לקבלה.

התוצאה הינה, כי הבקשה לביטול החלטה – נדחית; תגובה לבקשה לעיכוב הליכים מחמת תניית הבוררות תוגש בתוך 10 ימים. הסמכות להורות על עיכוב הליכים בנסיבות כאמור נתונה לשופט, על כן לאחר הגשת התגובה היא תובא על ידי המזכירות אל שופט.

משנדחתה הבקשה לביטול החלטה, אני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות ושכ"ט ב"כ הנתבעת ע"ס 3,000 ₪.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ב, 06 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: